#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 1 אדם שרצה לבנות כותל סמוך לחלון חברו ומוכן לדאוג לבעל החלונות עד כדי לשכור לו מקום אחר עד שישבור את הבית ויבנהו מחדש והוא אינו מסכים, האם יכול לעכב ומאי קמ&quot;ל?	"אמר לו שיבנה לו חלון יותר גבוה מהכותל - אמר לו שזה מערער את הכותל.<p dir=""rtl"">ישבור את הכותל עד החלון ויבנה מחדש - כותל חדש על ישן אינו עומד טוב.</p><p dir=""rtl"">ישבור את כל הכותל ויבנהו מחדש - כותל חדש בבית ישן אינו עומד טוב.</p><p dir=""rtl"">ישבור את כל הבית ויבנהו מחדש - אין לו מקום לגור בינתים.</p><p dir=""rtl"">ישכור לו מקום לגור בינתים - א&quot;ר חמא בדין מעכב דטריח ליה, ואף שכבר השמיענו כן בבית ועליה ששקע הבית, הכי קמ&quot;ל אפ' אינו משתמש עם הבית אלא בתבנא ובי ציבי.</p>"	בבא בתרא ז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 2 שני אחים אחד קיבל מהירושה תרביצא (גינה) והשני אספלידא (טרקלין יפה, &lt;רש&quot;י וע' תוס'&gt;), ורוצה בעל התרביצה לבנות כותל סמוך לאספלידא האם בעל האספלידא יכול לעכב עליו ומדוע?	"בעל האספלידא טוען שמאפיל עליו ולעומתו טוען בעל התרביצא שברשותו בונה (והוא אין לו עליו חזקת אורה, שעכשיו חלקו &lt;רש&quot;י&gt;). א&quot;ר חמא שבעל התרביצא צודק, ולרב לכאורה יכול בעל האספלידא לאמר דיירנא כי היכי דדירי אבהתן (כדלקמן), ופסק רבינא כר' חמא. <p dir=""rtl"">אין זה דומה לאחים שחלקו זה קיבל כרם וזה שדה הלבן שיש לבעל הכרם ד' אמות בשדה הלבן דעלו ההדדי, וכאן אף שעלו בדמי לבנים והעצים, לא עלו בדמי האויר.</p><p dir=""rtl"">אינו יכול לטעון מעיקרא אספלידא פלגת לי השתא משוית לי אידרונא דשמא בעלמא פלג ליה, וס&quot;ל כנהרדעי שאינו יכול לטעון דירנא כי היכי דדרו אבהתן אבל רב סובר דמצי למימר הכי.</p>"	בבא בתרא ז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 1 האחים שחלקו האם יש להם דרך, חלונות, סולומות ואמת המים זה על זה ומדוע?	אמר רב נחמן אמר שמואל אין להם ואינו יכול לטעון דיירא כי היכי דדירי אבהתן, אבל רב (אצלנו בגמ' הגרסא רבא) אמר יש להם (והלכה כרב נחמן ושמואל).	בבא בתרא ז:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 2 שטרא דייתמי דנפק עליה תברא מה דינו וכיצד הלכה?	"אמר רב חמא אגבויי לא מגבינן ליה, דנפק תברא עליה, מיקרע לא קרעינן ליה, דכי גדלי יתמי דילמא מייתו ראיה ומרעי ליה.<p dir=""rtl"">רבינא אמר שאין הלכה כמותו בזה, דסהדא בשקרי לא מחזקינן. ר' זוטרא בריה דרב מרי גם בזה פסק כר' חמא שאם זה היה שובר טוב היה מוציאו בחיי האב, ומדלא הוציאו ש&quot;מ שהוא מזויף.</p>"	בבא בתרא ז:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 3 האם אנשי החצר יכולים לכפות לבנות בית שער לחצר?	"אם העניים יכולים להכנס זה דבר טוב וכופים את אנשי החצר להשתתף בעשיתו, אבל אם זה מונע מעניים להכנס זה דבר גרוע ועל זה אליהו הפסיק לדבר עם החסיד שהיה מדבר עימו, ובודאי שלא כופים על זה.<p dir=""rtl"">אם הבית שער מבפנים או אפ' מבחוץ ויש לו דלת בלא פותחת או פותחת מבפנים העני לא יכול להכנס, אבל אם הוא מבחוץ בלא דלת או אפ' יש לו דלת והפותחת מבחוץ העני יכול להכנס.</p><p dir=""rtl"">רשב&quot;ג אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער אלא הסמוכה לרה&quot;ר בלבד, וחכמים אומרים אף באינה סמוכה פעמים נדחקים ונכנסים.</p>"	בבא בתרא ז:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 4 האם כופים לבנות לעיר חומה ודלתים וכד', ומה הדין את הת&quot;ח ומנין?	"לרשב&quot;ג רק בעיר הסמוכה לספר כופין, ולחכמים אף באינה סמוכה דפעמים אתו גייסי.<p dir=""rtl"">ת&quot;ח אין כופים אותם שאינם צריכים שמירה, לר&quot;ל מדכתיב &quot;אספרם מחול ירבון&quot; ק&quot;ו מה חול מגין מהים מעשיהם של צדיקים לא כל שכן, ור&quot;י אמר מדכתיב &quot;אני חומה' זו תורה 'ושדי כמגדלות&quot; אלו ת&quot;ח, ר&quot;ל לא למד מכאן מפני שדרש אני חומה זו כנסת ישראל, ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.</p>"	בבא בתרא ז:		א'
